(: שבת שלום :)

עוברים ימים ומר לין אינו יוצא מאכסניית הפליטים. ככל שעוברים הימים המשפחות שנמצאות עמו בחדר לועגות לו על דרך טיפולו בילדה, האמהות צוחקות וילדיהן צוחקים בקול רם יותר אך למר לין לא אכפת הוא רוצה לטפל בה על הצד הטוב ביותר ושוב הוא שר לה שיר. כאן אני חשה דאגה גדולה מצד מר לין ובניגוד לכך אני חשה זלזול מהמשפחות שלנות עם סבא לין וסנג-דיו.
אמשיך לעדכן בשבוע הבא ובינתיים אאחל שבת שלום...:)