מר לין הולך הולך הולך עד שמרגיש שלא יכול יותר ופתאום הוא מגיע לרחוב בו עוברות מכוניות והנה הוא מול... מול... הוא מול... כן כן הוא מגיע לספסל ונחשו מה האיש השמן, ידידו מחכה לו שם! מר לין שכח את עייפותו,שכח את כאבי הרגליים, רגלו היחפה, חלוקו המוכתם במי ביוב והכי חשוב! שכח את ייאושו הגדול שאחז בו לפני רגעים ספורים. הוא מתקרב לעבר הספסל, מתקרב וצועק, צועק וקורא לו, קורא לו במילה היחידה שהכיר בשפה הזאת, הוא צעק "יום טוב! יום טוב!"מר בארק התגעגע למר לין, הוא ישב בספסל בכל ימות השבוע, הזקן היה חברו והם הבינו זה את זה גם לי לומר מילה. מר בארק ניסה להבין מה עלה בגורלו, לאחר מספר ימים כשמר בארק הבין שמר לין לא יחזור בקרוב הלך לבניין שאליו ליווה את מר לין בסוף כל פגישה. השומר אמר לבארק שבקומה הראשונה הייתה אכסניית פךיטים אבל היא נסגרה ובמקומה תיפתח שם סוכנות ביטוח או משרד פרסום, הוא לא כל כך יודע.מר בארק מתאר לו את מר לין, השומר עונה לו "כן, אני יודע בדיוק למי אתה מתכוון. הוא לא היה רע, קצת בודד וזה הכל, אבל לא רע. ניסיתי לפעמים לדבר איתו קצת, הוא לא הבין אף מילה. השאר נהגו ללעוג לו, אבל הוא כבר לא כאן. הנשים באו לקחת אותו".לפתע, כאשר מר בארק מרגיש בודד הוא שומע אותו, הוא שומע את קולו של מר לין. מר לין שכח מהכביש, שכח מהתנועה ואז זה היה נראה כאילו נצח, מכונית פוגעת במר לין אך הוא מנסה לשמור על נכדתו בכל מקרה.מר בארק לא עוזב את מר לין לרגע מר לין מנצח! מר לין הרגיש בלתי מנוצח! הוא עבר כל כך הרבה בחיים אז מה זה בשבילו תאונה קטנה?! הוא מביט בקטנה...בנכדה היחידה...... בנכדה של מר לין :)
כתבת יפה
השבמחקאת כותבת יפה!♥
השבמחקנעם
השבמחקללא ספק ספר מרגש
ראיתי כיצד התחברת לספר ולדמויות שאפילו הזכירו לך את המשפחה הפרטית שלך..
מה "לקחת" מהספר?
למדתי מהספר להעריך יותר את המשפחה שלי ואת האהובים עליי והבנתי שהאהבה היא לא מובנת מאליו כי הוא לא באמת הסבא שלי אבל הוא באמת אוהב אותי כאילו אני הבת שלו
מחקלמדתי מהספר להעריך יותר את המשפחה שלי ואת האהובים עליי והבנתי שהאהבה היא לא מובנת מאליו כי הוא לא באמת הסבא שלי אבל הוא באמת אוהב אותי כאילו אני הבת שלו
מחק