מר לין ופליטים נוספים עוזבים את אכסניית הפליטים שהייתה עבורם בית לזמן קצר ביותר והם ממשיכים במסע מייגע כאשר כל רכושם הוא הבגדים לגופם ואילו מר לין לקח עמו את נכדתו ואת המזוודה הצנומה שליוותה אותו לכל אורך המסע ובה תצלום ישן, מעט אדמה - אדמת הכפר שלו - אדמה שחורה ומרופשת שאותה עבד כל חייו כמו אביו לפניו וסבו לפניו. אדמה שהזינה אותם ואספה אותם אליה במותם.
הם מגיעים לבית מחסה כעין בית אבות לזקנים. הם מקבלים חדר ומיטה, בגדים זהים לכולם וארוחות. מלבד נוף יפה בחוץ הכל היה כמו בית סוהר. אין יוצא ואין בא. מסביב סורגים, חומות, שערים ומנעולים. כל האנשים היו אטומים, אילמים, חסרי חיות ורגשות, מתים מהלכים. לא הייתה להם בחירה אישית אלא הכל נעשה בכפייה. מה קורה שיום אחד מצליח מר לין להימלט מהמקום? האם ייפגש שנית עם חברו היקר מר בארק? מה עלה בגורל נכדתו? מה עלה בגורלו?
אני ממש במתח!!! לא הרגשתי יותר מדי דברים אבל חלק זה עניין אותי!!
אני ממש במתח!!! לא הרגשתי יותר מדי דברים אבל חלק זה עניין אותי!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה