..."מר לין פוגש את מר בארק מדי יום כשמזג האויר מאפשר זאת. הם נשארים לשבת בחוץ על הספסל, כשיורד גשם הם נפגשים בבית הקפה ושותים יחדיו משקה חם. מר לין חש שבזכות מר בארק יש לארץ החדשה פנים, צורת הליכה, משקל, עייפות, חיוך, ריח סיגריות – כל זאת העניק מר בארק למר לין.
מר בארק מספר למר לין בצער כיצד בצעירותו היה חייל עם נשק ויירה באנשים פשוטים בכפרים וכמו בתצלום הוא ראה לנגד עיניו בהבזקים את... האש בבתים, הצרחות, הילדים שברחו עירומים, על הכבישים בלילה והלהבות סביבם... מר בארק משתתק, בוכה, נתקף בחילה וטלטלה בגוף הולמת בו וחובטת בו, הבושה מייסרת אותו קשות.
מר בארק אומר למר לין: "אני מבקש ממך סליחה על מה שעשיתי לארץ שלך, לעם שלך. הייתי רק נער מטומטם שירה, שהרס, שהרג.. כמובן אני חלאה, חלאת אדם" אך מר לין מחבק את מר בארק וחש את חום גופו עוטף אותו ואת נכדתו הקטנה ביניהם. מר בארק נותן למר לין מתנה: שמלת תינוקת יפהפיה. מר לין מלביש אותה, מתרגש מאד ושר לה את "שיר הערש הידוע "... "שתמיד יפציע בוקר, תמיד יהיה מחר חדש"
כאן כבר הבנתי עוד פרטים שלא הבנתי קודם ואני מתחילה להבין יותר ויותר מה קורה בסיפור, מה קרה אז...
איך את חושבת שהשיר מתאים למסע של מר לין ונכדתו?
השבמחקאני חושבת שהשיר מתאים בגלל שמר לין היה במלחמה אז הוא התפלל שתמיד יפציע הבוקר ושנזכה לקום לעוד יום :)
מחק